פקיד סעד מוגדר, כעובד במחלקה לשירותים חברתיים, כשיר לעבודה סוציאלית כמוגדר בסעיף 2 לחוק העובדים הסוציאליים[1], וקיבל תעודת הסמכה לעבודה סוציאלית מבית-ספר אוניברסיטאי לעבודה סוציאלית בישראל, או מכון להכשרת עובדים סוציאליים בארץ או מבית-ספר לעבודה סוציאלית בחו"ל - שהוכרו על-ידי ועדה מיוחדת לעניין זה.
שר הסעד (כיום, שר העבודה והרווחה) הוסמך בתקנות אלה למנות רשם לעובדים הסוציאליים, לרישום כל אדם שממלא את תנאי הכשירות ולתת לו תעודת רישום[2].
מתפקידו של פקיד הסעד לחוות דעה ולהמליץ בסוגיות שונות, כגון: סוגיית ההורות, טובתם של קטינים, דילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה, חסויים לרבות חולי נפש וחסרי ישע הזקוקים להגנה ולאפוטרופסות.
במהלך מילוי תפקידו רוכש פקיד הסעד מיומנות וניסיון בתחומי עבודתו. ניסיון זה מקנה לפקיד הסעד מעמד של מומחה בעיני החוק ובעיני בתי-המשפט.
לא אחת, אישרו בתי-המשפט, לפקיד הסעד לכלול בתסקירו גם נושאים בהם לא רכש הסמכה אקדמאית פורמאלית, המדובר בתחומים נוספים שמעצם תפקידו וניסיונו קנה בהם ידע, במסגרת עבודתו המעשית כפקיד סעד.
"מגוון הנושאים בהם רשאי פקיד-סעד לחוות את דעתו, במסגרת תסקירו, איננו מוגדר או מוגבל, ובעניינים המסורים לסמכותו, או שבית-המשפט מטיל עליו לחקור ולדרוש בהם, מותר לו - והוא אף מצופה - לחוות-דעה, לא רק בתחומי נושאים שיש לו בהם הסמכה פורמלית, על יסוד לימודים במסגרת מוסדית מוכרת, אלא גם בתחומים שקנה בהם ידע וניסיון במסגרת עבודתו המעשית כפקיד-סעד. אינני מוצא כל היגיון בהגבלת הנושאים, בהם רשאי פקיד-סעד לחוות-דעה במסגרת תסקירו, ובלבד שיש להם נגיעה לשאלות שהתסקיר מיועד להאיר וגם על-פי המבחנים המקובלים לקבילות חוות-דעת של מומחה, לפי סעיף 20 לפקודת הראיות, תסקיר אשר כזה ראוי להתקבל (השווה: ע"א 745/82 שחר ואח' נ' בור ואח', פ"ד מ(2) 46 בעמ' 50 ו- ע"פ 436/88 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 553, בעמ' 556-555). לא למותר להזכיר, שמשקלו הראייתי של תסקיר המוגש על-ידי פקיד-סעד, והמשקל שיש לייחס לחוות-דעתו של פקיד הסעד, בכל עניין ועניין, נתונים - ככל ראיה אחרת - לקביעתה של הערכאה הדיונית[3]."
על פקיד הסעד להבין את החשיבות הרבה בהכרת החוק והפסיקה הרלוונטיים למקצועו. עצם התפקיד מחייב ידע והתמחות מסוימת בתחומי המשפט, לרבות הכרת סדרי הדין הנהוגים בבתי-המשפט, הכרת דיני הראיות וכיוצא בזה.
במידה ופקיד הסעד חסר ידע חיוני זה, לא יוכל הוא לבצע תפקידו כראוי, יחטא למקצוע ויסכל יעדי טיפול.
--------------------------------------------------------------------------------
[1] סעיף 2 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.
[2] תקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (כשירים לעבודה סוציאלית), התשי"ט-1959.
[3] ע"א 3554/91 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 91(3) 1851.
שר הסעד (כיום, שר העבודה והרווחה) הוסמך בתקנות אלה למנות רשם לעובדים הסוציאליים, לרישום כל אדם שממלא את תנאי הכשירות ולתת לו תעודת רישום[2].
מתפקידו של פקיד הסעד לחוות דעה ולהמליץ בסוגיות שונות, כגון: סוגיית ההורות, טובתם של קטינים, דילמות הקשורות בהגנה על קורבנות אלימות במשפחה, חסויים לרבות חולי נפש וחסרי ישע הזקוקים להגנה ולאפוטרופסות.
במהלך מילוי תפקידו רוכש פקיד הסעד מיומנות וניסיון בתחומי עבודתו. ניסיון זה מקנה לפקיד הסעד מעמד של מומחה בעיני החוק ובעיני בתי-המשפט.
לא אחת, אישרו בתי-המשפט, לפקיד הסעד לכלול בתסקירו גם נושאים בהם לא רכש הסמכה אקדמאית פורמאלית, המדובר בתחומים נוספים שמעצם תפקידו וניסיונו קנה בהם ידע, במסגרת עבודתו המעשית כפקיד סעד.
"מגוון הנושאים בהם רשאי פקיד-סעד לחוות את דעתו, במסגרת תסקירו, איננו מוגדר או מוגבל, ובעניינים המסורים לסמכותו, או שבית-המשפט מטיל עליו לחקור ולדרוש בהם, מותר לו - והוא אף מצופה - לחוות-דעה, לא רק בתחומי נושאים שיש לו בהם הסמכה פורמלית, על יסוד לימודים במסגרת מוסדית מוכרת, אלא גם בתחומים שקנה בהם ידע וניסיון במסגרת עבודתו המעשית כפקיד-סעד. אינני מוצא כל היגיון בהגבלת הנושאים, בהם רשאי פקיד-סעד לחוות-דעה במסגרת תסקירו, ובלבד שיש להם נגיעה לשאלות שהתסקיר מיועד להאיר וגם על-פי המבחנים המקובלים לקבילות חוות-דעת של מומחה, לפי סעיף 20 לפקודת הראיות, תסקיר אשר כזה ראוי להתקבל (השווה: ע"א 745/82 שחר ואח' נ' בור ואח', פ"ד מ(2) 46 בעמ' 50 ו- ע"פ 436/88 רבינוביץ נ' מדינת ישראל, פ"ד מג(1) 553, בעמ' 556-555). לא למותר להזכיר, שמשקלו הראייתי של תסקיר המוגש על-ידי פקיד-סעד, והמשקל שיש לייחס לחוות-דעתו של פקיד הסעד, בכל עניין ועניין, נתונים - ככל ראיה אחרת - לקביעתה של הערכאה הדיונית[3]."
על פקיד הסעד להבין את החשיבות הרבה בהכרת החוק והפסיקה הרלוונטיים למקצועו. עצם התפקיד מחייב ידע והתמחות מסוימת בתחומי המשפט, לרבות הכרת סדרי הדין הנהוגים בבתי-המשפט, הכרת דיני הראיות וכיוצא בזה.
במידה ופקיד הסעד חסר ידע חיוני זה, לא יוכל הוא לבצע תפקידו כראוי, יחטא למקצוע ויסכל יעדי טיפול.
--------------------------------------------------------------------------------
[1] סעיף 2 לחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996.
[2] תקנה 4 לתקנות שירותי הסעד (כשירים לעבודה סוציאלית), התשי"ט-1959.
[3] ע"א 3554/91 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 91(3) 1851.
המשרד ממוקם ברח' ז'בוטינסקי 155, בית נח, קומה 1, בנין בית משפט לענייני משפחה ברמת-גן.
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
המשרד עוסק בשני תחומים עיקריים: משפחה והוצאה לפועל/שטרות.
עו"ד שלומי נרקיס הינו מגשר מוסמך מטעם לשכת עורכי הדין.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס מייצגים בכל הערכאות המשפטיות, החל מבית המשפט השלום ועד לבית המשפט העליון לרבות בית משפט לענייני משפחה ובית הדין הרבני.
עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס, הוציאו תחת ידם ספרים רבים בתחום דיני המשפחה, בנקאות, מקרקעין ומשפט פלילי.
באתר האינטרנט תוכל/י למצוא, מאמרים רבים בתחום המשפחה והבנקאות/שטרות פרי עיטם של עורכי הדין שלומי נרקיס ואיריס מרקוס.
אתר אינטרנט: http://www.shlomi-narkis.co.il
